השעיר לעזאזל הוא ה'קרבן' היחיד בכל השנה, שכלל לא נשחט במקדש, אלא נשלח ביד "איש עתי" למדבר ומושלך מצוק גבוה "ולא היה מגיע לחצי ההר עד שנעשה אברים אברים". והנה, דווקא שעיר זה הוא המכפר על כל החטאים, העוונות והפשעים של בית ישראל, על חלקם אף בלא תשובה!

על כך יש לתמוה: היאך זה שהשעיר לה' אינו מכפר אלא על טומאת מקדש וקדשיו חרף העובדה שדמו מובא לקדש-הקדשים, בשעה שחברו – השעיר לעזאזל – מכפר על כל חטאי האומה אע"פ שאין מזים מדמו כלל?

אם לא די בשאלות אלו, באו חז"ל במדרש ולִמדונו כי ייעודו של שעיר זה הינו לשחד את השטן למונעו מלקטרג על ישראל! זהו פלא עצום: וכי אותו השעיר הטעון בעוונות בני-ישראל יסכור את פי השטן?! אדרבה, יציג השטן את העוונות לפני ה' כראיה לטענותיו כי אין ישראל ראויים להארת פניו אליהם!

בהרצאה זו נבקש לעמוד על הרעיון העמוק הגנוז בכפרת ישראל ע"י שילוח השעיר לעזאזל, על הצורך בגורל כדי לקבוע את ייעודו של אותו שעיר, ועל דחיית פעולה זו עד לאחר כניסת הכהן-הגדול לקדש הקדשים להקטיר את הקטורת ולהזות את הדמים הפנימיים.

להבנת הכפרה של ישראל ע"י שילוח השעיר קיימת משמעות עמוקה על תהליך התשובה של כל אחד מאיתנו גם כשאין המקדש עומד על מכונו.